<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעאל</h1>
<h2>דף נא:</h2>
גר' בברכות פ' ג' שאכלו [מ"ח ע"ב] ברכת התורה מניין א"ר ישמע' ק"ו על חיי שעה מברך על חיי העולם הבא לא כ"ש ר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעא' מש"ר ישמעאל אומ' אינו צריך הרי הוא אומ' (טובה הטובה טובה זו) אשר נתן לך אחת מידה טובה ואחת מידת פורענות ר' יהוד' בן בתיר' אומ' אינו צריך הרי הוא אומ' טובה הטובה טובה זו תורה כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו הטובה זו בונה ירושלים. ונ"ל מה שחייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמע' אמ' מש"ר ישמע' טעם אחר לפי שר' ישמע' עצמו י"ל חזר בו ואסמכיה אקרא משום דאיכ' למיפר' כדפרכינ' בפ"ג דברכות הל' בעל קרי מהרהר [כ"א ע"א] וגר' הת' רב יהוד' מניין לברכת התורה [לפניה] מן התורה שנ' כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלקינו וא"ר יוח' הת' למדנו ברכת התורה לאחריה מן המזון וברכת המזון לפניה מברכת התורה, ברכת התורה לאחריה מן המזון מה מזון שאין טעון לפניו פי' שאין מפורש אלא לאחריו טעון לאחריו תורה שטעונה לפניה אינו דין שטעונין לאחריה איכא למיפרך מה למזון שכן נהנה, תאמר בתורה שאין נהנה, ברכת לפניו מן התורה, ומה תורה שאינה טעונה לאחריה טעונה לפניה מזון שטעון לאחריו אינו דין שטעון לפניו, מה לתורה שכן חיי העולם הבא תאמר במזון שכן חיי שעה תיובתא. ואע"ג דתורה חיי העולם הבא אפי' הכי פרכינ' כל דהו, מה למזון שכן נהנה ובירושלמ' דשלשה שאכלו הל' ראשונה [ברכות פ"ז ה"א] כת' בתורה ברכה לפניה ואין כת' בתורה ברכה לאחריה, מה כת' ביה לפניה כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלקינו, כת' במזון ברכה לאחריו ואין כת' לפניו מה כת' לאחריו ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, ומניין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה, ר' (ישמע') [שמואל] בר נחמני בש"ר יונתן שם שם לג"ש. פי' נאמ' כאן י"י כי שם י"י אקרא ונאמ' כאן י"י וברכת את י"י, מה שם שנ' בתורה ברכה לפניה אף שם שנ' במזון ברכה לפניו, ומה שם שנ' במזון ברכה לאחריו אף שם שנ' בתורה ברכה לאחריה, עד כדון כר' עקי' כר' ישמע' ר' יוח' בש"ר ישמע' ק"ו ומה מזון שאינו טעון ברכה לפניו טעון לאחריו תורה שהיא טעונה ברכה לפניה אינו דין שתטעון ברכה לאחריה, עד כדון תורה מזון מה אם תורה שאינה טעונה ברכה לאח' טעונה לפנ' מז' שטע' לאחריו אינו דין שיטע' ברכה לאחריו. אלמ' ק"ו דא"ר יוח' בגמ' דידן משמ' דר' ישמע' אמר' כדמפ' בירושלמ' ובירושלמ' לא פריך מידי. והת' מסיק ר' אומ' מה אם בשעה שאכל ושבע צריך לברך בשעה שהוא תאב לאכול לא כ"ש עד כדון [מזון] תורה מה אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עד לא כ"ש. ובפ' כיצד מברכי' בירושלמי בתחלתו [ברכות פ"ו ה"א] ליי' הארץ ומלואה הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות פי' הברכות. א"ר אבהו כת' פן תקדש המלאה הזרע וגו' העולם ומלואו עשוי כרי ומהו פדיונו ברכה. ר' חזקיה ר' ירמי' ר' אבין בשרשב"ל אמרת ליי' יי' אתה טובתי בל עליך אם אכלת וברכת כביכול משלך אכלת. תני ר' חייא קדש הלולים מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו מיכאן היה ר' עקי' אומ' לא יטעום אדם כלום עד שיברך. ר' חגאי ור' ירמיה סלקין למי חטאתא קפץ ר' חגי ובירך עליהון א"ל (ל)ר' ירמיה יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה. ומניין לכל המצות שטעונות ברכה, ר' תנחומ' ר' אבא בר כהנא בש"ר אלעזר ואתנה לך את לוחות האבן התורה והמצוה הקיש תורה למצוה מה תורה טעונה ברכה אף המצוה טעונה ברכה. גר' במס' נידה [נ"א ע"ב] כל הטעון ברכה לאחריו טעון לפניו ויש טעון לפניו ואין טעון לאחריו ומייתינ' לה נמי בכיצד מברכי' [ברכות מ"ד ע"ב] ואמרי לאיתויי ירקי, ולר' יצחק דמברך אירקי לאיתויי מיא ולרב פפא דמברך אמיא לאיתויי ברכת המצות ולבני מערבא דמברכי אמצות בתר דמסלקי תפלייהו לאיתויי ריחני. ותימ' מאי שנא כל חד וחד דממעט. וי"ל דהנאה ודאי בכל מידי חשיבא ליהנות ואסור ליהנות בלא ברכה, אבל לאחריו כיון דשבעת המינין כתוב' בפרש' וכת' ואכלת ושבעת וברכת כל מידי דחשיב כי הני חייב לברוכי לאחריו דומיא דקלח של כרוב לר' עקיבא דאמ' אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות ומוקמינ' בקלח של כרוב אבל כל מידי דלא חשיב' אכילה כענין דהני לא מברך בתריהו. וברכת המצות דליכא כלל דומיא דאכילה אע"ג דעניין תורה הוא כיון דבתורה לא אשכחן ברכה לאחריה בהדיא נהי דלפניה צריכה ברכה לאחריהן אין צריכ' ומאן דמברך אף לאחריהן דילמ' סמיך אהיקשא דהתורה והמצוה אינמי אק"ו דאוכל' דחיי שעה אבל ריחני כלל ליתנהו בכלל אכילות לא לברכה לפניהן וכ"ש לאחריהן אי לאו דאמ' מר זוטרא בר טוביה אמ' רב [שם מ"ג ע"ב] מניין שמברכין על הריח שנאמ' כל הנשמ' תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנת ממנו ולא הגוף הוי אומ' זה הריח הא לאו הכי לא היה צריך שאין בריח ממשות. ושאר הנאות כגון חזא אילני דמלבלבי ובריות טובות שחייב לברך עליהן וכן על המאורות וכמה כיוצ' באילו כבר כתבתי על סדר מטבע ברכות והרחבתי בהן הרבה ונמנעתי לכותבן כאן מפני שרבו מאד, ומה שכתבתי מן הירושלמ' קצת מביא נמי בגמ' דידן ובתוספת' דברכות [פ"ד].
